מחקר ישראלי חדש: החיסונים ב-20 השנים האחרונות - בטוחים
חוקרים מבתי החולים שיבא, בילינסון ואיכילוב שסקרו את האישורים שניתנו לחיסונים על פני שני עשורים, מצאו כי מתוך 57 חיסונים רק אחד הוצא משימוש. כל השאר נמצאו בטוחים לשימוש ויעילים. בישראל, שיעור ההתחסנות בחיסוני השגרה מגיע לכ-96%
בעוד העולם ממתין בכיליון עיניים לחיסון לקורונה, מחקר חדש שופך אור על בטיחות החיסונים: חוקרים ישראלים מצאו כי עשרות החיסונים שפותחו בשני העשורים האחרונים, לא רק זאת שהם מנעו תמותה ותחלואה, אלא הם גם בטוחים לשימוש.
המחקר, בהובלת ד"ר נועם טאו משיבא, יחד עם ד"ר דפנה יהב מבילינסון וד"ר דניאל שפשלוביץ מאיכילוב, פורסם בכתב העת היוקרתי Annals of Internal Medicine. המחקר סקר שינויים שחלו בהתוויות של 57 חיסונים שאושרו על ידי ה-FDA בין השנים 1996 ל-2015. מהסקירה נמצא כי בתקופת זמן זו נוספו 58 אזהרות חדשות לתופעות לוואי ל-25 חיסונים.
עוד נמצא כי כ-80 אחוז מכלל האזהרות היו על תופעות לוואי שאינן מסכנות חיים, ולרוב היו קשורות לאלרגיות פוטנציאליות או להגבלת שימוש במטופלים עם בעיות רפואיות קודמות או בנשים בהריון.
החיסון היחיד שהוצא מהשוק בתקופה זו, היה חיסון המיועד לילדים נגד נגיף ה"רוטה" (בשם RotaShield), שכבר בחודשים הראשונים להפצתו בשוק עלו דיווחים על תופעות לוואי שלא היו ידועות קודם לכן, ובעקבות כך הופסק השימוש בו. שאר החיסונים, ובהם 21 חיסונים לשפעת וכן חיסונים לדלקת קרום המוח, פפילומה, טטנוס ופוליו, נמצאו בטוחים לשימוש.
קיראו עוד על חיסונים
לא רק נגד מחלות: היתרונות הבלתי צפויים של החיסונים
מחקר ענק מוכיח שוב: החיסונים לא גורמים לאוטיזםפייק ניוז: למה באמת אנחנו נבהלים מחיסונים?
מנגנוני בקרה מחמירים
מערכות הבקרה של ה-FDA מורכבות ממידע שמתקבל מהציבור בדיווחים המועברים ישירות למוקד דיווחים על תופעות לוואי מחיסונים, וממאגרי מידע הנסרקים על ידי מערכת בינה מלאכותית וכוללים תיקים רפואיים אנונימיים ומאגרים של חברות ביטוח אמריקאיות. כאשר מערכת הבקרה מזהה מתאם גבוה בין תלונות או תביעות רפואיות לבין שימוש בחיסון ספציפי, היא שולחת מיד התראה ל-FDA.
מהסקירה נמצא כי מערכות הבקרה של ה-FDA, בטוחות הרבה יותר בתהליכי אישור חיסונים וניטור תופעות הלוואי שלהם, בהשוואה לתהליך אישורי התרופות הסטנדרטיים, זאת משום שבאישורי חיסונים מקפיד ה-FDA על מנגנוני בקרה מחמירים הרבה יותר, המשלבים עיבוד נתונים ופיקוח קפדניים.
"סקירת המחקרים תורמת להגברת אמון הציבור בחיסונים ויכולה לסייע להעלאת המודעות בחשיבותם ובחיוניותם", ציין ד"ר טאו, "בימים אלה, בהם נעשים מאמצים לפתח חיסון לקורונה, ובוודאי שלקראת חיסוני השפעת בחורף, חשוב שהציבור יידע כי מערכת הבקרה על החיסונים יעילה, מבטיחה את בטיחות החיסונים ועוזרת לזהות תופעות לוואי נדירות במהירות רבה".
יעילות החיסונים
לפני כשלוש שנים פרסם המרכז לבקרת מחלות האמריקני נתונים מסכמים על בטיחות ויעילות החיסונים ב-30 השנים האחרונות. מהנתונים עלה כי במהלך שני העשורים האחרונים, חיסוני הילדים הצילו את חייהם של 732 אלף ילדים בארה"ב ומנעו מיותר מ-300 מיליון ילדים לחלות.
קרוב ל-90 אחוזים מתופעות הלוואי של חיסונים אינן חמורות. מעל 20 מחקרים שונים הראו בבירור כי אין כל קשר בין חיסון ה-MMR הניתן בגיל שנה (חיסון משולב נגד חזרת, חצבת ואדמת) לבין אוטיזם.
דו"ח של האקדמיה האמריקנית לרפואה שסקר מעל 1,000 מחקרים אודות חיסונים, סיכם כי תגובות חמורות לחיסונים הן נדירות ביותר.
החיסון MMR עשוי לגרום לחום, ואחד מכל 3,000 עד 4,000 ילדים שחוסנו בהם עלולים לסבול מפרכוסי חום. עם זאת פרכוסים אלה אינם מסוכנים, אינם גורמים לאפילפסיה ואינם גורמים לכל נזק לטווח הארוך.
אחד מכל 10 ילדים שנדבק בחצבת מאחר שלא חוסן – יסבול מדלקות אוזניים שעלולות לגרום לנזק בלתי הפיך לשמיעה עד חירשות.
שיעור התמותה של ילדים שחלו בחצבת מאחר שלא חוסנו מגיע לאחד עד שניים על כל 1,000 ילדים.
החיסון רוטטק נגד וירוס הרוטה הגורם לשלשולים והקאות, עלול לגרום למחלת מעיים הקרויה "התפשלות מעיים" בה חלק של המעי "נבלע" בתוך חלק אחר וגורם לחסימת מעיים. מחקר שנערך ב- 2014 מצא כי שיעור המקרים של התפשלות מעיים מגיע ל- 1 לכל 65 אלף מתחסנים.
מחקר אחר הראה כי החיסון מנע אשפוז בקרב 65 אלף ילדים.
החיסון נגד וירוס הפפילומה HPV עלול לגרום להתעלפות ביום החיסון: מחקר משנת 2012 שנערך בקרב 200 אלף ילדות שקיבלו לפחות מנה אחת של החיסון גרדסיל, הראה כי על כל אלף מחוסנות נרשמו 24 מקרים של התעלפות ביום החיסון.
החיסון HPV הוצג לראשונה בשנת 2006, מאז ולמשך ארבע השנים שאחרי, שיעור הזיהומים בווירוס הפפילומה בקרב בנות צנח ב-56 אחוזים.
מתוך הילדים שקיבלו את החיסון המונע אבעבועות רוח, כ-3% לקו בפריחה שכללה 2 עד 5 נגעים בעור. בהשוואה ילדים שלא חוסנו ולקו במחלה סבלו מ-250 עד 500 נגעים בכל הגוף.
אף שאבעבועות רוח היא לרוב מחלה קלה, היא עלולה לגרום לסיבוכים חמורים הכוללים זיהום חיידקי של העור, דלקת ריאות, זיהום בדם ודלקת קרום המוח.
לפני שהחיסון הוצג, נרשמו 4 מיליון מקרים של אבעבועות רוח בשנה בארה"ב, מתוכם 11 אלף ילדים אושפזו בבתי חולים בשל סיבוכי המחלה ו-100 ילדים מתו ממנה. לאחר תחילת החיסונים נגד אבעבועות רוח, צנח מספר האשפוזים בשל סיבוכי המחלה במעל 80 אחוזים.
ומה המצב בישראל?
על פי נתוני משרד הבריאות, שיעור החיסונים בישראל הוא מהגבוהים בעולם, כשעל פי נתוני משרד הבריאות מעל 96% מההורים מחסנים את ילדיהם. החיסונים הכחידו מחלות כליל (כמו אבעבועות שחורות), עצרו מגפות (כמו פוליו) והפחיתו למינימום זיהומים (כמו הפטיטיס A שלחלוטין נעלם מהנוף הישראלי).
מהנתונים שפורסמו בשנת 2017 עולה עוד כי חרף שיעור ההתחסנות הגבוה, הוריהם של כ-17 אלף ילדים בישראל, במצטבר תלמידי שלוש שכבות גיל בבתי הספר היסודיים - מסרבים לחסנם. מקרב תלמידי כיתות א' המתחסנים ל-MMRV נגד חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח, 4,919 ילדים לא חוסנו בשנת הלימודים שעברה עקב סירוב הוריהם.
בקרב תלמידי כיתות ב' המתחסנים בתוכנית המשרד נגד דיפתריה, טטנוס, שעלת ופוליו - 6,145 ילדים לא חוסנו עקב סירוב ההורים, ובקרב תלמידי כיתות ח' שאז ניתן חיסון Tdap נגד דיפתריה, טטנוס ושעלת, 6,168 ילדים לא חוסנו עקב סירובי ההורים.
לפנייה לכתב/ת 
